כתבי כמויות ואומדנים

כלי המסייע לשליטה בהוצאות וחסכון בכסף!

ישר ולעניין

כתב הכמויות משמש לכמה תפקידים כדלקמן:

  1. להגדיר תקציב לכל משימה – אילו חומרי גמר ירכשו ויותקנו, טכנולוגיות בנייה נבחרות, תאום ציפיות לגבי רמות הגמר והמערכות האלקטרומכניות הנבחרות.
  2. לבטל את טווח הפרשנות של כל קבלן וקבלן.
  3. לייצר השוואה של "תפוחים לתפוחים".
  4. לשמש ככלי לבקרה וניהול תהליכי הבניה – חשבונות, תשלומים, תזרים ועוד…
  5. לאפשר ניתוח מהיר ויעיל של משימות החורגות מהתקציב המוגדר- שינמוך/שדרוג של רמות גמר.

עלות הכנת כתב כמויות הנה זניחה לעומת העלויות שנחסכות כתוצאה מהכנתו.

קצת יותר בהרחבה….

בשלב תכנון קונספטואלי לבניה חדשה או שיפוץ נבחנת כמות השטחים והעלות הממוצעת למ"ר בהתאם לפרוגרמה שהוגדרה ורמת הגמר המצופה. ניתן לערוך ניתוח וחישוב עלויות ע"פ פרמטרים מוגדרים מראש. למשל נוכל להגדיר שטחי שירות לפי מחיר אחד ושטחים עיקריים לפי מחיר אחר, שטחים מעל או מתחת לקרקע ובאזורים שונים בארץ, או לחילופין שטחים ברמת מעטפת ושטחים ברמת גמר סטנדרטית או יוקרתית וזאת ע"י שימוש ב"כללי אצבע". המחיר נקבע לפי מחירונים מקובלים בענף הבניה כדוגמת "דקל" ולפי סטטיסטיקות מניתוחי עבודות שבוצעו ע"פ אותם פרמטרים.

שלב זה נקרא תכנון מוטה תקציב, כלומר התאמת התכנון למסגרת התקציב שהוגדרה ע"י היזם וזאת להימנע מתכנון ללא הגדרת תקציב שלרוב ידרוש תכנון חוזר לאחר שמתבהרות העלויות הצפויות. למעשה בפעולה זו אנו נמנעים מתכנון חוזר ואובדן של זמן יקר וכסף רב.

לאחר הכנת אומדן על בסיס פרוגרמה ותכנון ראשוני ולאחר קבלת אישור היזם לערך המשתקף באומדן, מקדמים תכנון להגשה להיתר ובהמשך לתכנון מפורט למכרז/ביצוע.

חריגות תקציב נובעות לעתים רבות משינויים בדרישות היזם או מאפיינים גיאוגרפיים/טכניים המעמיסים הוצאות לא צפויות (בצ"מ).

בשלב השני, שעברנו משלב התכנון הראשוני לתכנון להיתר עלינו להכין כתב כמויות המבוסס על תוכניות מפותחות וישימות. כתב הכמויות יגדיר במפורט את עלויות הבניה בדיוק רב יותר מהאומדן הראשוני שערכנו.

לרוב, במידה ונלקחו בחשבון בתכנון כלל האלמנטים המבוקשים, כתב הכמויות יפחית משמעותית את הבצ"מ והדרישות לחריגים מטעם הקבלן המבצע. ככל שהתכנון יותר מפותח ומתייחס לכל מאפיין אדריכלי והנדסי, כך כתב הכמויות יהא מדויק יותר. מכיוון שכתב הכמויות חייב לכלול משימות רבות שאינן מופיעות בתכניות ואינן מקבלות ביטוי גרפי ספציפי בתכנון. לדוגמה: חגורות בטון בהיקף חדרים רטובים, ביטון ואיטום משקופים עיוורים במעטפת, מערכות איטום, מעברי אש, דרישות שונות לעמידה בתנאי כיבוי אש ובטיחות וכיו"ב, כל אלה לא מקבלות ביטוי בתוכניות אך נדרשת התייחסות אליהן בכתב הכמויות.